הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ו הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:א׳ »

מקור משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

16 וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר בַּמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. וּבִקְדֻשַּׁת שְׁאָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְעִנְיַן שְׁבִיעִית וּמַעַשְׂרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. לְפִי שֶׁקְּדֻשַּׁת הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה וּשְׁכִינָה אֵינָהּ בְּטֵלָה. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר ויקרא כו לא "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" וְאָמְרוּ חֲכָמִים אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמְמִין בִּקְדֻשָּׁתָן הֵן עוֹמְדִים אֲבָל חִיּוּב הָאָרֶץ בִּשְׁבִיעִית וּבְמַעַשְׂרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּבּוּשׁ רַבִּים וְכֵיוָן שֶׁנִּלְקְחָה הָאָרֶץ מִידֵיהֶם בָּטַל הַכִּבּוּשׁ וְנִפְטְרָה מִן הַתּוֹרָה מִמַּעַשְׂרוֹת וּמִשְּׁבִיעִית שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מִן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה עֶזְרָא וְקִדְּשָׁהּ לֹא קִדְּשָׁהּ בְּכִבּוּשׁ אֶלָּא בַּחֲזָקָה שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ וּלְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי בָּבֶל וְנִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת עֶזְרָא הַשְּׁנִיָּה הוּא מְקֻדָּשׁ הַיּוֹם וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּלְקַח הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ וְחַיָּב בִּשְׁבִיעִית וּבְמַעַשְׂרוֹת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּרוּמָה:

פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

16 אע"פ ששוממין וכו'. מגילה כ"ח א' יעו"ש.

17 שהחזיקו בה וכו'. עי' חגיגה ג' ב' וחולין ז' א' הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל יעו"ש משמע דבימי עזרא היו ע"י כבוש. וי"ל דלכאורה תמוהים דברי רבינו כמו שתמה עליהם מרן ז"ל וז"ל איני יודע מה כח חזקה גדול מכח כבוש ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ בטלה חזקה ותו בראשונה שנתקדשה בכבוש וכי לא היה שם חזקה אטו מי עדיפא חזקה בלא כבוש מחזקה עם כבוש וצ"ע עכ"ל ובאמת יש לשית לב לדברי רבינו והנראה לענ"ד בזה כי בימי יהושע כבשו את הארץ בחרבם ובקשתם שיהיו להם לחלוטין ובאופן זה קדשום שיהיו לישראל לאחוזת עולם כי לא עלה על לבם שיגלו ממנה ולכן כשחזרו וגלום ונטלה מהם הארץ ונ"ב שנה מגלות בבל עד רשיון מלך פרס לא עבר בה איש כדאיתא שבת קמ"ה ב' וש"נ בטל הקדוש משא"כ בימי עזרא לא בחרבם ירשו ארץ כ"א ע"י רשיון מלך פרס עלו לתוכה ועדיין הם וארצם היו משועבדים כדכתיב נחמי' ט' הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאתינו יעו"ש כל הענין ובאופן זה נתקדשה אז והנה זה לא סר גם היום כי המלכים נותנים לנו רשיון לדור בתוכה ולכן לא נשתנה הענין עכשו מאשר היה אז ואף שבימי החשמונאים גברה ידם להיותם ממלכה חפשית בלתי משועבדת לעם אחר מ"מ כשקדשה עזרא היה באופן שאנחנו בו כהיום. זה לפענ"ד כוונת רבינו פשוט ומבואר והנה אף דהלשון בש"ס דבימי עזרא כבשו מ"מ ידוע כי זרועם לא הושיעה למו ובזה ניחא הכל בס"ד.

18 שבארנו בהל' תרומה. יעו"ש בפ"א. וע"ע בס' כפתור ופרח פ"ג ופ"ו וע"ע בדינים אלו שהאריכו הראשונים והאחרונים ואין כאן מקומם בזה.

« הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ו הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:א׳ »